סיכום הסדנא :
-
עסקנו במשמעות הזמן עבור היחיד (לדוגמא- תאריך יום ההולדת) ועבור עם (אירועים לאומיים, חגים,שבת) התמקדנו בשבת כיום המנוחה של עם ישראל.
-
דיברנו על מרוץ החיים השוחק ותפקידה החיוני של השבת כנקודת עצירה, חשיבה וחיבור מחודש לעצמי.
-
הכרנו שני ציוויים העוסקים בשבת- "זכור" מול "שמור". "זכור"- מעשים שאנו עושים בשבת על מנת לעשותה משמעותית עבורנו. "שמור"- מעשים שלא נעשה על מנת לשמור את השבת כמו- לא לעבוד.
-
הכרנו חלק מטקסי השבת - קבלת שבת, קידוש, סעודות שבת, הדלקת נרות, הבדלה- כאמצעים המחברים אותנו לעצמנו , למשפחתנו ולמסורת היהודית.
-
השבת עשירה במשמעויות. התלמידים נחשפו אליהם והבינו כי ביכולתם לבחור את השבת שלהם ולעשותה למשמעותית יותר עבורם ועבור משפחתם. סיכמנו בדברי אחד העם "אפשר לומר בלי שום הפרזה- כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם".
"זכור את יום השבת"
ערך הליבה: הזמן להיזכר מה באמת חשוב בחיים
להצעות הפעלה לשעות חינוך סביב דיבר זה לחצ/י כאן!
שבת. יש משהו במילה הזו שכבר ממלא אותנו בתחושה של רוגע, נחת, שלווה. כשמעמיקים את המבט, מגלים שלשבת יש אמירה מוסרית, חינוכית וחברתית.
בשבת אנחנו זוכרים את עבדות מצרים, ומתוך כך בוחרים להשתחרר מה"עבדות" שלנו- לכסף, למעמד, לגירויים הרבים שמציפים אותנו כל השבוע.
השבת הינה יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל- בו אזרחים רבים שובתים מעבודתם וזוכים לזמן איכות עם המשפחה ולמילוי מצברים- גופניים ונפשיים.
השבת מכונה בפיוטים "מעין עולם הבא"- פיסה קטנה של גן עדן. יום שניתן להתחבר בו לרוחניות, לערכים החשובים לנו באמת. יום בו ניתן לעצור ולעשות חשבון נפש עם עצמנו.
השבת במקורותינו היא יום מקודש המעיד על "מעשה בראשית"- בו אלוקים ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי. יום זה מסמל את הברית המיוחדת של עם ישראל עם אלוקים "אות היא לעולמי עד ביני וביניכם".
השבת בישראל כיום מזמנת פולמוסים רבים- פתיחת עסקים בשבת, תחבורה ציבורית בשבת ועוד..
אסור שפולמוסים אלו ישכיחו מאתנו את המהות האמיתית של השבת ואת המשמעויות הנפלאות שיכול כל אחד ליצוק לשבת שלו- חילוני ודתי כאחד.
"אמר הקב"ה למשה- מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל" (מסכת שבת)
השבת היא מתנה טובה. מתנה של שקט, מנוחה, רוחניות, משפחה, שיוויון. בואו נשמור על המתנה הטובה שלנו !
הצעה לפעילות המשך בכיתה
1. מתנת השבת
משמיעים לתלמידים את השיר "מתנות קטנות"/רמי קליינשטיין https://www.youtube.com/watch?v=pn_p5_8taxg
ומחלקים/ מקרינים את מילות השיר-
מתנות קטנות
מחבר: נועם חורב
מבצע: רמי קליינשטיין
זה עוד יום שישי
נושם את האוויר
האור והצל משחקים שובתופסת
השולחן ערוך
תמונות ילדות על הקיר
שיירות לבנות חוזרות מבית כנסת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה
עיגולים של אמונה
מתנות קטנות מישהו שלח לי
מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל
את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש
זה עוד יום שישי מרפסת ועיתון
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
מנגינות פשוטות זוחלות מהחלון
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט
מתנות קטנות...
כי בנו בחרת
ואותנו קדשת
ברוך אתה ה' מקדש השבת
והריח הזה ששורט את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות
דיון בעקבות השיר
-
נועם חורב מתאר בשיר סימנים לבואה של השבת. מהם? (=שקיעה, שולחן ערוך, ריח האוכל, אנשים בבגדים לבנים חוזרים מבית כנסת- לתת לתלמידים לפצח לבד את הדברים הללו הרמוזים בשיר)
-
תארו את התחושה שלכם כשנכנסת השבת. האם מתעוררות אצלכם תחושות מיוחדות/ נרגשות כמו בשיר?
-
"מתגנב מתגנב ופותח דלתות"- אילו דלתות נפתחות לדעתכם? (=דלתות בית הכנסת, המשפחה, הבית, המסורת, השקט, המנוחה..)
-
למה התכוון נועם חורב במשפט "שיר ישן שעובר אצלנו במשך דורות"? כיצד השבת מאפשרת את החיבור הזה? האם גם אצלכם מורגשת השבת כמחברת לדורות הקודמים- למשפחה או למסורת היהודית?
-
"זה עוד יום שישי"- מדוע בחר הכותב להוסיף את המילה "עוד"? מה זה מלמד אותנו על השבת?
-
מהן השורות בשיר הלקוחות מן הקידוש של שבת? הסבירו אותן.
-
כיצד הדיבר "זכור את יום השבת" בא לידי ביטוי בשיר זה?
-
מהן ה"מתנות הקטנות" עליהם מדובר בשיר? (=אמונה, כוח לקבל מה שיש/אין, חוסר דאגות, שקט, חיבור לדורות)
"אמר לו הקב"ה למשה- מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" (מסכת שבת)
פירוש
הקב"ה אומר למשה שיש לו מתנה טובה בבית האוצרות שלו (=כספת) והיא השבת ומבקשו להודיע זאת לעם ישראל.
-
מה הקשר שאתם מוצאים בין מדרש זה לשיר ?
-
באיזה אופן השבת היא מתנה טובה עבורכם?
2. שבת של שקט
משמיעים/מקרינים ומנתחים את השיר "אני רץ"/ דודו טסה https://www.youtube.com/watch?v=wN0LFlMvvsw
אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע
כל זמן שהאויר מגיע
וזה לא מפריע ומלטף אותי
ויש אצלך אור למה לי לעצור
אני רץ
אני חייב להספיק כל עוד שאני מגיע
כל זמן שאני מזיע
וזה לא מפריע וממסטל אותי
ויש אצלך אור אני בטח עוד אחזור
אני יודע אני זז וזה פוגע
בלב שלי יש חור
שאי אפשר לסגור
ואני רץ
אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע
כל זמן שהאויר מגיע
וזה לא מפריע ומלטף אותי
ויש אצלך אותי את בטח תחכי
אני רץ
אני חייב להספיק כל מה שפורק ת'זעם
כל מה שחלמנו פעם
כל דבר שיש בו טעם ומפנק אותי
-
מה דעתכם על התנהלותו של הדובר בשיר? מדוע הוא רץ? האם הוא רץ ל.. או רץ מ../ בורח ?
-
האם התנהלותו טובה עבורו ? היכן מוצאים בשיר את התוצאה של התנהלות זו?
-
כיצד הדיבר "זכור את השבת" מהווה פתרון לקושי של הדובר בשיר?
-
ההוגה אברהם יהושע השל כתב בספרו "השבת היא אי של שפיות במים סוערים"- הסבירו. האם זה נכון לגביכם?
3. שבת = שביתה
רונן ואבי הם אחים בשנות ה20 לחייהם. שניהם עובדים על מנת לממן את לימודיהם.
רונן עובד כמאבטח בקניון העירוני וכמקובל– אינו עובד ביום שבת.
אבי עובד כשליח בפיצרייה המחייבת את עובדיה לעבוד גם בשבת. למעשה, אין לו יום מנוחה.
האחים רונן ואבי כמעט ואינם נפגשים בגלל עבודתו של אבי.
-
"יום השבת משווה העשיר והעני, האדון והעבד, קטון וגדול שווה בו, ועבד חופשי מאדוניו")שמואל דוד לוצאטו)
למורה- יש לדון במקרה בהקשר של הציטוט הנ"ל.
-
איך לדעתכם מרגיש אבי? מה ההשלכות האפשריות של העבודה בשבת על חייו (לחץ, שחיקה, עייפות גופנית, חוסר זמן למשפחה..)
-
מה מרוויח רונן מכך שהקניון, ולמעשה מדינת ישראל בחוקיה, מכבדים את הדיבר "זכור את השבת"?
-
במבט כללי- בארצות רבות במזרח ובעולם השלישי אין יום מנוחה כלל. בעולם המערבי מקובל יום מנוחה שבועי (ארה"ב- יום ראשון) ובמדינת ישראל נקבעה השבת כיום המנוחה הרשמי וחל עליו "חוק יום עבודה ומנוחה". נסו לחשוב על ההבדלים בין עולם שבו מכבדים את הדיבר "זכור את השבת" לעומת עולם שבו מפרים אותו.
4. סיפור "תבלין של שבת"
אנטוניוס מלך רומי כיבד מאוד את רבי יהודה הנשיא והעריך את חכמתו. פעמים רבות בא לבקר אצלו ושאל בעצתו בעניינים שונים.
פעם קרה, שהמלך בא אל ידידו ביום השבת. הזמין אותו רבי יהודה לסעוד עמו את סעודת השבת ואנטונינוס נענה לכך.
ישבו השנים ליד השולחן הערוך בכלים יפים והמשרתים הביאו להם מאכלים טובים –בשר עופות ודגים- שהוכנו לפני שבת כיוון שבשבת רבי יהודה לא היה מבשל.
חשש רבי יהודה שמא המלך יתאכזב מכך שמוגש אוכל שאיננו טרי וחם אך להפתעתו המלך אכל בהנאה רבה, ומכל מאכל שהובא לשולחן בקש מנה נוספת.
מאכליך טעימים מאוד! אמר אל רבי יהודה. הטבחים שלי אינם יודעים לבשל אוכל מצוין שכזה. רצוני לסעוד אצלך גם באחד מימות החול. ציווה רבי יהודה להכין סעודה של כל מיני מעדנים ומאכלים טובים והזמין את המלך הרומאי לאחד מימות ימות השבוע.
שוב ישבו לאכול והפעם הביאו המשרתים לפניהם מאכלים טריים וחמים, שריח נעים נודף מהם. טעם אנטוניוס וטעם- ונענע בראשו, כאילו איננו מרוצה.
זה לא רע, אמר אל רבי יהודה, אבל המאכלים שאכלתי אצלך בשבת היו הרבה יותר טעימים!
אמר רבי יהודה: היום חסרים המאכלים תבלין אחד, ובלי תבלין זה אינם יכולים להיות טעימים כל כך.
ענה אנטוניוס, קצת ברוגזה: ומדוע חסר?! ולמה לא קנית את התבלין ההוא, גם אם הוא יקר? הייתי מוכן להחזיר לך את ההוצאה, וכי באוצר המלך חסר דבר? היית מבקש והייתי מביא לך!
חייך רבי ואמר: את התבלין הזה אי אפשר לקנות בכסף. שבת שמו!
בשבת יש ברכה במאכלים והם יותר טעימים.
וכי יש לך שבת באוצר שלך?
חייך אנטונינוס בהבנה והודה לו על האירוח.
-
מה גרם למאכלים של שבת להיות טעימים יותר עבור אנטונינוס המלך?
-
האם אכן יש תבלין של שבת- למה הכוונה?
-
מה בשבת יכול לגרום לארוחה להיות טעימה יותר ? (הישיבה המשותפת, השיח המשפחתי, ההשקעה במאכלים ובסידור הבית, האווירה החגיגית..)
5. פרוייקט השבת העולמי
בשנת 2013 יזם רבה הראשי של דרום אפריקה את "פרוייקט השבת" ובו הציע שכל הקהילה תשמור יחד שבת אחת "keeping it together".
הפרוייקט זכה להצלחה מסחררת – כ75,000 יהודים בעיר שמרו יחד את השבת.
שנה לאחר מכן הפרוייקט התפשט ל350 קהילות יהודיות נוספות ברחבי העולם.
מקרינים לתלמידים את הסרטון של הפרוייקט- https://www.youtube.com/watch?v=hdEEtYGT4Kw
ומכוונים אותם לשים לב לנקודות הבאות:
-
כיצד השפיעה חווית שמירת השבת על אנשים ששמרו אותה לראשונה?
-
כיצד השפיעה חוויית השבת על הקהילה ?
6. רגע של שיתוף
נקודות לשיתוף:
באילו מצבים בחיי אני "פוגש" את הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו"?
איך אני מיישם אותו בחיי?
מה הקושי/הרווח בקיום הדיבר?
כיצד השפיע עליי לימוד הדיבר?
להורדת ההצעה לפעילות המשך בכיתה בפורמט PDF לחץ כאן