היבט חשוב נוסף, מובא ע"י פרופסור ענת זוהר (ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים), שכתבה, בין היתר את הדברים הבאים: "...הבוגרים העתידיים אינם יכולים להסתפק עוד בגוף ידע קבוע ומוגדר מראש אותו ירכשו בבית הספר... הידע הנלמד צריך להיות משמעותי, מובן ורלבנטי גם לחיים שמחוץ לבית הספר. היכולות הנלמדות תסייענה לבוגרים העתידיים לתפקד טוב יותר בעולם המשתנה של המחר ולקבל החלטות שקולות הנחוצות לקיומה של חברה חופשית ודמוקראטית".  

 

התפישה הפדגוגית של פרויקט עשרת הדברות מבוססת על שלשה נדבכים עיקריים: 1) הקנייה דינאמית של "ערכי חיים" משמעותיים שיתקשרו עם עולם המושגים העדכני של התלמיד, מתוך דגש על הרלוונטיות שלהם אף מחוץ לכותלי בית הספר, בבית, בקהילה, ובעולם הווירטואלי. 2) מעורבות של המדריך והחניך בחוויה לימודית מאתגרת, משתפת ומעניינת ע"מ ליצור שיח והבנה מתוך בחינה עניינית, עקרונית, ומעשית של ערכי הליבה הנלמדים, 3) דגש על החשיבות (ברמה הבית ספרית, והכיתתית) לתור אחר דרכים ליישם את הערכים הנלמדים בפועל, באופן קונקרטי, מה שיסייע להפנמתם באופן מלא יותר, מתוך מחויבות לצמיחה אישית ולתרומה חברתית אקטיבית.      

 

ישומו של "פרויקט עשרת" בבתי הספר החל משנת תשע"ב, מבוסס על השתלבות הרמונית עם כלל הפעילות הבית ספרית, בהעשרה שמטרתה לתמוך במדיניות החינוכית הכללית המונחלת בבית הספר, תוך עידוד להמשכיות עצמאית, ובלתי תלויה בפרויקט, לאותם ערכים שהצוותים החינוכיים בכל בית ספר יבחרו להדגיש וליישם.