סיכום הסדנא :

 

  • התחלנו בנקודה יסודית- בני האדם זקוקים לחברה ותלויים באחרים לצרכים שונים. הראשונים להם אנו חבים את חיינו הם ההורים שנותנים לנו את האמצעים לחיות ולהתקדם.

 

  • דברנו על חשיבות הכרת הטוב, וחשבנו יחד על מה אנחנו מוקירים תודה להורינו.  הגענו יחד למסקנה שיש דברים רבים עליהם אנו מודים להורינו.

 

  • כיבוד הורים בגיל ההתבגרות –התלמידים שתפו בקושי שלהם ובמתח בין הרצון לכבד את הוריהם לבין הרצון שלהם לפעול בצורה עצמאית ולגבש לעצמם דרך ייחודית.

 

  • הצגנו את הדיבר "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" ובדקנו את גבולות הדיבר: עד כמה עליי לשמוע להוריי ומתי אני יכול להקשיב לצו ליבי?

 

  • בעזרת סיטואציות מהחיים וסרטונים העלינו שאלות יום- יומיות הנוגעות בקיום דיבר זה.

 

  • פרשנו את מושג הכבוד כנובע מ"כובד" ושמשמעותו נתינת משקל (מתן חשיבות) להורינו, לדעתם ולרצונותיהם.

 

  • בסיום הסדנא כתב כל תלמיד מכתב תודה להוריו .

"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"

ערך הליבה: כיבוד הורים

אמא. אבא. מילים שנושאות בתוכן מטען רגשי אדיר.

 

אפשר לאהוב את אמא ואבא, אפשר לכעוס עליהם, אפשר להעריץ אותם, אפשר להתבייש בהם- אך אי אפשר להיות אדיש אליהם.

 

בשל המורכבות הגדולה שיש ביחסי הורים- ילדים מנחה אותנו התורה בצורה הבאה- "כבד!". היחס המצופה מאתנו כבנים,כבנותהוא לכבד את הורינו, להכיר להם תודה על כך שהביאו אותנו לעולם ודאגו לכל צרכינו, להוקיר אותם על הטוב שנתנו לנו.

 

גיל ההתבגרות הוא נקודת שיא ידועה ביחסי הורים- ילדים. המתבגר זה עתה מנסה לסלול את דרכו, לגבש לעצמו זהות ייחודית, נבדלת. לומר או לצעוק את הצעקה שלו בעולם, שלא פעם היא שונה משל הוריו. המתח בין הליכה בדרכי הוריי לבין עצמאות יוצרת מתחים, ויכוחים ומריבות. בנוסף לכך, דור הילדים מתקדם מההורים בתחומים רבים ובמיוחד בטכנולוגיה. פער זה מעצים את הקונפליקט בין ילדים להוריהם.

 

הדיבר "כבד את" מדבר על כבוד מלשון "כובד"- עלינו לתת להורינו מקום 'כבד משקל' בחיינו , ללמוד מנסיונם, לשמוע לדעתם ולעצתם- גם כאשר היא שונה מדעתנו.

 

אנו לא חייבים לקבל את דעתם בכל תחום, עם זאת- אם נשמור על מסגרת של כבוד והכרת הטוב כלפי ההורים נגלה שאפשר להרוויח את הניסיון , הערכים והעצות הטובות של ההורים וגם את פיתוח האישיות והזהות העצמית שלנו.

הצעה לפעילות המשך בכיתה

 

1. " שכנים בגן עדן"- מדרש בנושא כיבוד הורים

רבי יהושע בן אֶלֶם רב גדול ואדם חשוב היה. לילה אחד בעודו ישן שמע בחלום :

"שְׂמַח! כי המקום שלך והמקום של ננס הקצב בגן-עדן – שווים!" [ננס הוא שמושל הקצב].

התעורר רבי יהושע בבהלה והתפלא מאוד, הלא הוא כל-כך מקפיד על ומעשיו וכל-כך משתדל לעשות רק טוב, והנה עכשיו משווים את מעשיו למעשי אחד הקצבים...

חשב רבי יהושע: הלא מקום בגן-עדן אינו דבר של מה בכך. אם כך אמרו לי בחלום, סימן שמאוד מחשיבים את אותו קצב . החליט רבי יהושע לחפש ולבדוק מי הוא אותו קצב .

חיפש וחיפש עד שמצא. וכשהגיע לעיר שבה התגורר אותו קצב, התפלאו גם אנשי העיר ,הלא ננסה קצב אינו תלמיד חכם כאותו רב, ומדוע כל-כך חשוב לרב להיפגש עמו?

ניגש רביי הושע אל ננס הקצב, והקצב נפל על ברכיו מתוך כבוד והערכה לרב הגדול .שאל אותו הרב: "מה מעשיך ומהמלאכתך?" ענה לו הקצב: "קצב אני ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מלביש אותם ומאכיל אותם ורוחץ אותם בעצמי."

מידה עמיד אותו רבי יהושע ונשקלו ואמר :"בני, אשריך! מה טוב ומה נעים שזכיתי להיות חברך בגן-עדן."

(עיבוד למעשה המובא ב"ספר הדורות")

נקודות לדיון

  • מה גילה רבי יהושע על ננס הקצב? מה מיוחד בו?

  • מה אנו למדים מסיפור זה על מעלתה של מצוות כיבוד הורים?

(=יש להדגיש כי חכמינו השוו כאן בין גדולתו של רבי יהושע כתלמיד חכם גדול ובין כיבוד ההורים של ננס הקצב הפשוט. כיבוד הורים הינה מצווה מרכזית ביהדות וערכה רב כשל לימוד תורה)

 

2. כבוד מדור לדור- אגדת "כף העץ"

 

בארץ רחוקה, בבית קטן, ישבה סביב שולחן לארוחת הערב משפחה קטנה: בעל ואישה, בנם בן העשר והסב – אביו הזקן של הבעל. האישה הגישה מרק חם לכל היושבים, והסב, שידיו החלו לרעוד, שפך על עצמו מעט מרק. מכיוון שנכווה מהנוזל הרותח קפץ ממקומו, וצלחתו החליקה מהשולחן והתנפצה על הרצפה. האישה קמה ממקומה בזעזוע ועזבה את החדר.

מאוחר יותר בלילה, התנהלה שיחה קשה בינה לבין בעלה: "אינני יכולה להמשיך לאכול כך", אמרה האישה, "מילא, עד היום סבלתי את הלכלוך סביב, אבל האם גם על כלי החרסינה היקרים שלי עליי לוותר כעת?!!" כל הסבריו של הבעל לא הועילו, והוא נאלץ לוותר לאשתו. למחרת, כשערך את השולחן, סידר בצורה חדשה את מקום הישיבה של הסב: ללא מפה, ועם כף וצלחת מעץ – כדי שלא יישבר דבר.

בארוחת הערב הסתכל הנכד בסבו האוכל בכף עץ ומצלחת עץ, אך לא אמר דבר.

למחרת אחר הצהריים, ישב הנכד בחדרו וגילף (פיסל) במרץ דבר – מה מעץ. אביו, שנכנס לחדר, שאל אותו: "מה אתה מגלף?" ענה לו הילד: "אני מכין כף עץ וצלחת עץ, לך ולאמא. כאשר תהיו זקנים והידיים שלכם ירעדו, אתן לכם אותן."

הבין האב את הרמז, והתבייש מאוד מאוד במה שעשה.

מאותו יום קיבל הסב הזקן מקום של כבוד בראש השולחן וסעד את סעודתו בכלים רגילים, כמו כל בני המשפחה.

(אגדת עם)

 

  • איך ,לדעתכם ,הרגיש הסב כאשר נתנו לו כף מעץ?

  • מה המעשה שעשה הילד כתגובה לכך? מהו המסר שביקש להעביר לאביו?

  • איזו משמעות נוספת מקבל הדיבר "כבד את" בסיפור זה?(=לכיבוד הורים יש השפעה רב דורית. ההורה משמש דוגמא אישית לילדיו באמצעות התנהגותו כלפיי הוריו)

  • שתפו בדוגמאות "כיבוד הורים" של הוריכם לסביכם. האם התנהגות הוריכם לסביכם מהווה עבורכם דוגמא לכיבוד הורים?

 

3. "העיקר הכוונה"- כיצד לכבד הורים?

 

נלמד עם התלמידים את המדרש הבא-

יש שהוא מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים- ומעשהו נחשב רע, ויש שהוא מטחינו בריחיים, ומעשהו נחשב טוב.

כיצד מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים ומעשהו נחשב רע ?

מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו תרנגולים מפוטמים. פעם אחת אמר לו אביו: "בני, הללו מנין לך(=מהיכן קנית)?"

 אמר לו בנו: " זקן, זקן, אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים".

נמצא מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים –ומעשהו נחשב רע.

כיצד מטחינו ברחיים, ומעשהו נחשב טוב?

מעשה באחד שהיה טוחן ברחיים. שלח המלך להביא טוחנים (לעבוד אצל המלך)  אמר הבן לאביו: אבא, היכנס וטחון במקומי-ואני אלך לעבודת המלך, כדישאם אגיע לידי בזיון (=אם יכעס המלך וירצה להלקות אותי), אתבזה אני ולא אתה.

נמצא מטחינו ברחיים, ומעשהו נחשב טוב

 

(מעובד מתוך תלמוד ירושלמי, מסכת פאה)

  • מבין שתי הדוגמאות שניתנו במדרש- איזה מעשה נראה מכבד יותר את ההורים? (=האכלת האב במזון משובח ודאי יותר מכבדת מלתת לאב לעבוד בעבודת ריחיים מאומצת)

  • האם אכן קיים הבן הראשון,שהאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים, את הדיבר "כבד את"? מדוע?

  • מהו הדבר שבגללו אותם מעשים מקבלים "ציון" הפוך משחשבנו?

(=הכוונה , הסגנון, המילים המלוות את המעשה)

  • מה מלמד אותנו מדרש זה על האופן בו יש לקיים את  הדיבר "כבד את"?(לדוגמא- אמא מבקשת מיוסי לסיים לשחק במחשב להצטרף לארוחה המשפחתית. יוסי מסיים את המשחק ואומר : "בסדר יאללה יאללה איזה חופרת, את וארוחות הערב שלך")

 

 

4. לימוד שיר "אבא"/שלומי שבת

מחלקים /מקרינים את מילות השיר ומשמיעים אותו- https://www.youtube.com/watch?v=8KaFlD6YPxk

(ביצוע מרגש בהשתתפות יתומי צה"ל)

אבא, הבית הישן מזמן איננו 
עברנו, התקדמנו, השתנינו 
וממלאים את החסר 
בפרצופים דומים יותר 
למה שכל אחד חשב שחסר לו 

פזמון: אבא..

אבא, הזמן עבר ולא דיברנו 
אבא, סלח לי 
לקח לי זמן כדי להבין - אתה שייך לי 
כמו שאני שייך לך 
כמו שאני אוהב אותך 
בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר

"אבא"

מילים ולחן: דורון מדלי

ביצוע: שלומי שבת

 

אבא, חבר אמר לי לכתוב שיר עליך 
על כל מה שראיתי בפניך 
על השלווה ללא מילים 
הניחוחות והצלילים 
הכל היה כל כך יפה בעיניך 

אבא, זוכר את השבילים לבית הספר 
את כל המנגינות מתוך החדר 
כשהקשבת איך אני שר עם המבט המאושר 
והחיוך המתחבא בין שפתיך 

אבא, על הדרכים שכה אהבת לטפח 
אני הלכתי וניסיתי לנצח 
ולא תמיד הבנתי איך 
כי לא הכל הולך 
אני שונה ממך אבל מאד כמוך

 

  • כיצד נתפס ה"אבא" בעיני הכותב בשני הבתים הראשונים? איזה שלב בחיים מתאר ה"בן" בבתים אלו? (=אבא שליו, חיובי, מפרגן, מחייך, מעודד את הבן להצלחה. נשמע כמו זכרונות ילדות)

  • מה הכוונה בפזמון "על הדרכים שכה אהבת לטפח, אני הלכתי וניסיתי לנצח" ? האם אילו דרכים פיזיות, מופשטות? (= מדובר על עולם הערכים שרצה האב להנחיל לבן) מה הכוונה ב"לנצח"? (=הבן מבקש להרגיש מיוחד, עצמאי, ליישם את חינוך הוריו באופן אחר)

  • מה קורה בבית השלישי (לאחר הפזמון) ? איזה שלב בחיים מתאר הבן, לדעתכם?(=הבן עוזב את הבית ומטאפורית עוזב את דרך החיים של הוריו ובוחר לו דרך משלו)

  • מה ה"חסר" שנוצר אצל הבן? כיצד הוא ממלא אותו?

  • מהו השינוי שחל אצל הבן בבית האחרון? מהי התובנה שלו לגבי יחסיו עם אביו?

  • איזה בית מבטא את התחושות שלכם היום כלפי ההורים שלכם?

  • איזה בית מבטא בצורה הטובה ביותר את הדיבר "כבד את"?

 

 

5. כבוד ההורה- כבוד המורה

הציגו בפני התלמידים את הפתגם הבא-

 

"כל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"

(מסכת סנהדרין)

 

  • מה פירוש המילים-

"כל המלמד בן חברו תורה" ? (בן חברו=כל תלמיד. תורה=דבר לימוד כלשהו)

"מעלה עליו הכתוב"=הכתוב מייחס לו, מעיד עליו, ממשיל לגביו.

"כאילו ילדו"=כאילו הוא ההורה שלו.

  • מה דעתכם על התפישה המוצגת בפתגם?

  • מתוך פתגם זה ניתן ללמוד שהתלמיד צריך להתייחס למוריו כאל הוריו. מהו הדמיון בין הורה למורה?

  • מטרת ההורים היאל הכין את הילד לחיים ולדאוג לעתידו. האם נוכל לומר שזוהי גם מטרת המורה?

  • באיזה אופן דומה יחסכם המכבד למוריכם ליחסכם להוריכם?

     (=לדוגמא: לדבר בנימוס ובכבוד אל ההורה ואל המורה, לא לסתור את דבריהם בגסות, לקיים את בקשתם ועוד..)

 

 

6. רגע של שיתוף

כיצד הדיבר "כבד את אביך ואת אמך" נוגע בי?

איך אני מיישם אותו בחיי?

מה הקושי/הרווח בקיום הדיבר?

דוגמאות אישיות להתמודדות עם הדיבר.

 

להורדת ההצעה לפעילות המשך בכיתה בפורמט PDF לחץ כאן

 

 

מהו פרויקט עשרת? הכנסו לאתר הפרויקט